מרכזית טלפונים IP CENTREX

פתרונות IP Centrex נמכרים ע"י קבוצת בזק מזה שנים רבות. כיום, מתחרותיה העיקריות של בזק (דוגמת סלקום, פרטנר) מציעות פתרונות דומים, ולתדיראן-טלקום פתרונות בגישת ה- Wholesale ובענן, חברת סלקום מציעה סלקום טוטאל לעסקים שמתחרים בפתרונות של ספקיות התקשורת. לפני שמנהלים בוחרים בשירותי IP Centrex עליהם לשאול את עצמם האם פתרון זה מתאים להם, זול יותר מחלופות אחרות והאם הם נכנסים ל"חתונה קתולית" ללא אפשרות יציאה או החלפת ספק מהירה.

מה הבעיות ב- IP Centrex?

בזק יצאה לשוק עם בשורת ה- SIP-Trunking בגרסה המכונה אצלה IP-PRI. לטענת בזק, מדובר בשירות מתקדם ואיכותי הרבה יותר מאשר זה של המתחרים, גם אם אין כרגע חיסכון כספי מוכח ללקוחות.

בזק מייעדת את השירות IP-PRI שלה ללקוחות עסקיים שיש להם מרכזיית טלפוניה עם IP, בין אם היא IP Enable ובין אם היא Pure IP. השירות נועד לתת מענה ללקוחות המעוניינים בפתרון IP קצה לקצה. השירות החדש מחייב את הלקוח להצטייד ברישיון SIP עבור המרכזיה הפרטית שלו. שכן, במעבר לעולם ה- IP עוברים מעולם החומרה לעולם התוכנה ולאפליקציות של תוכנה. בזק נכנסת כאן (כמו גם בתחומי תקשורת אחרים) למודל של שירותי תוכנה במקביל לשירותי החומרה. מודל התמחור נשאר אותו מודל של בזק ל- PRI. דהיינו: בשלב זה, הלקוח מרוויח ביכולות היישומים לטלפוניה אבל לא במחיר. זה אחד החסרונות בכך שמבצעים אמולציות על רשת ה- NGN, ולמעשה נשארים עם עולם ה- PRI הישן, היקר והמוכר.

בשלב זה של התפתחות השוק המקומי, נוח לחברות התקשורת הגדולות שיש ללקוחות העסקיים והארגוניים שתי רשתות תקשורת: טלפוניה ו- Data. זה יותר רווחי להן (לא ללקוח). המושג Convergence (לכידות) דילג מעל מדינת ישראל ולא במקרה. במצב הרגולטורי והתחרותי הקיים, המגזר הפרטי בישראל מקבל שירותים ויכולות מתקדמים יותר מאשר במגזר הארגוני והעסקי, בעוד שלפני כ- 20 שנה המצב היה הפוך. גם בעולם הגדול המצב הוא הפוך: ארגונים ועסקים מקבלים שירותי תקשורת מתקדמים יותר מהמגזר הפרטי. הבעיה המרכזית: הלקוח "נלכד" אצל בזק (או מתחרותיה) אם הוא נשאר בשירות IP center. בעולם הנע במהירות לכיוון שירותי הענן מדובר בחסרון מאוד משמעותי ובהפסד כספי ניכר לעסק, שנמשך ויימשך שנים.

IP CENTREX – המעבר ל- NGN

עולם התקשורת נתון במעבר ל- NGN ול- IMS. מדובר באבולוציה של רשתות התקשורת מהעידן הישן של SDH ו- ATM (וחיבורי PRI שהם למעשה ISDN, לטלפוניה עסקית). ישראל מפגרת שנתיים-שלוש אחר הנעשה בעולם המערבי, ושירותי FTTx (סיבים לכל מקום) הם עדיין בגדר חזון (או חלום), תלוי את מי שואלים. אולם, התפתחות זו מצויה בדרך. לכל חברות התקשורת הגדולות (בזק, סלקום, פרטנר, הוט) יש שדרת רשת ויכולות של NGN.

פירוט השירותים החדשים שרשתות ה- NGN מאפשרות למגזר העסקי:

א. Hosted PBX. מדובר בשירות "מיקור חוץ" (Out-Sourcing) לטלפוניה ארגונית, לרבות שירותי הווידיאו, ושילובם במערכות תקשורת IP האחרות כמו מסרים מידיים, דואר אלקטרוני, נוכחות (Presence) ועוד. IP-Centrex הוא שירות מצומצם וטלפוני בלבד. כאן מדובר במיקור חוץ לכלל שירותי התקשורת לעסק או לארגון. זה שירות רחב יותר ומגוון יותר מ- IP- Centrex.

ב. SIP Trunk. מדובר בזניחת החיבור הישן ב- TDM בין מרכזיות, שיש בהן כבר IP, ומעבר לחיבור IP קצה לקצה. חיבור SIP Trunk הינו חיבור חדש יחסית, שמאפשר הוצאה / הכנסה של שיחות לרשת המפ"א ללא צורך במתאם ובממשק PRI (ממשק ISDN) במרכזיה (= חיסכון משמעותי בעלויות).

ג. FMC -Fixe Mobile Convergence: שילוב שירותים ניידים ונייחים ע"ג רשת אחת ומספר טלפון אחד. העיקרון המרכזי ב- FMC, ב- UMA (ר"ת:Unlicensed Mobile Access) וגם ב- Femtocell (שיטה חדשה בדרכה לשוק) זהה: הסטת תנועה סלולרית מהרשת הסלולרית אל רשת האינטרנט באזורים מוגדרים ובמחירים נוחים, זולים משמעותית ממחירי שיחה סלולרית. בכך, ניתן לוותר על קווים נייחים (קווי בזק) ולהשתמש במכשיר הסלולר בכל מקום: בבית, במשרד, בקמפוס, בקניון, בבית הקפה, וכיו"ב, מבלי להזדקק לשני מכשירי דיבור: נייח ונייד. כך, המספר הסלולרי הוא המספר היחיד של המשתמש לכל צרכיו, בכל מקום ולכל שימוש. יש פתרונות ביניים שכבר רצים בשוק, של הסטת תנועה סלולרית לרשת ה- Fixed (רשתות בזק, סלקום, הוט ופרטנר), מה שמביא לחיסכון מידי של כ- 30% בעלויות התקשורת בעסקים וחיסכון ענק (של עד 70%) בעת קיום תקשורת סלולרית מחו"ל בנדידה (Roaming). כמה חברות קטנות עד בינוניות לפתרונות תקשורת לעסקים מציעות זה מכבר פתרונות ושירותים כאלו כמו: טיקל רשתות, MEI תקשורת, ITS Telecom, תדיראן טלקום, VoiceSpin, Voipli, The Flat Planet Phone Co ועוד.

ד. מיזוג רשתות קצה לקצה. לא רק ברמת הארגון פנימה מתמזגות רשת הטלפוניה ורשת ה- IT. זה קורה גם אצל ספק התקשורת. הגבול בין ה- LAN ל- WAN ייעלם. כך, ניתן יהיה לקבל, לדוגמא, חיבורי אתרנט \ ג'יגה-ביט אתרנט עד 40 ג'יגה-ביט אתרנט קצה לקצה (ובקרוב עד 100 ג'יגה) בין כל הסניפים של הארגון בארץ ובעולם, ללא צורך בכל המרות או מתגים יקרים בנקודות החיבור לרשת הציבורית. כל המתחרות בעלות תשתיות סיבים בישראל, סלקום, פרטנר, הוט ובזק, מציעות זה מכבר שירותי קישור באתרנט ישיר.

ה. מיזוג הרשתות יוביל להטמעת התקשורת כחלק מה- IT הארגוני. התקשורת תהפוך ליישום אחד מני רבים בעולם ה- IT. הנטייה היא ללכת לשילוב של התקשורת בתוך מערכות ה- IT לרבות ה- ERP הארגוני. פתרונות חדשים, שנכנסים לשוק כמו אלו של מייקרוסופט בשם Lync 2010, או לחילופין פתרונות של קוד פתוח בתקשורת – אסטריסק (Asterisk), יהפכו תוך פחות מ- 5 שנים למקובלים ולמובילים בכל המגזר הארגוני. תהינה לכך השלכות על המבנה הארגוני של התקשורת והעוסקים בה בתוך הארגונים. ניתן למצוא כאן שילובים מעניינים, למשל, של מייקרוסופט עם אוויה הכולל פתרונות המכוונים ל- SMB.

ו. גלישה סלולרית בדור 3.5 ומעלה תשתלב בחיבורי הפס הרחב בארגון, הן לצרכי גיבוי לחיבורים הקוויים והן למתן שירותים לעובדים ומנהלים ניידים, שנמצאים בתנועה מחוץ לקמפוס או למשרד. מהירות הורדת הנתונים ושליחתם (Download & Upload) כיום היא של עד ל- 14 מסל"ש בהורדה (Downlink) ו- 5 מסל"ש בשליחה (Uplink). מהירויות בהחלט טובות למגזר העסקי. סלקום הייתה הראשונה להציע כאן שירותים ב- Fixed-Price, בדומה לגלישה הסלולרית הקווית, וכיום יש חבילות דומות בפרטנר ובפלאפון (ובקרוב במירס). עם כניסת טכנולוגיית הדור הרביעי (LTE) לקראת 2013 רוחבי הפס ישולשו.

ז. שינוי שיטת הפעלת מרכזי שירות: נראה תהליכים של התרוקנות מרכזי שירות קיימים והעברת העמדות לבתי העובדים נותני השירות. כך, לא יידרשו העובדים להגיע למרכז עירוני צפוף כדי לתת שירות. הם יקבלו סט כלים משוכלל, שיביא לשיפור חווית הלקוח, לרבות שיחות וידיאו של המוקדן מול הלקוח. הפיתוחים הללו יתבססו על SIP, תוך ניתוח התהליכים העסקיים והטמעת התקשורת בתהליכים אלו. המושג החדש שנכנס כאן קרוי: CEBP (Communication Enable Business Processes). תהליכי התקשורת ישתלבו במגמת שירותי SOA (Service Oriented Architecture), והתקשורת תנוהל כ- Process (הליך) אחד מכלל התהליכים העסקיים בארגון. כיוון התפתחות נוסף הוא CCOD (Contact Center On Demand): שילוב של שירותי Hosted PBX למרכזי שירות טלפוני גדולים ומרכזי תמיכה גדולים ללקוחות במיקור חוץ של ספק התקשורת. השירות עצמו יכול להינתן בכל מקום אפילו ממדינה רחוקה (אם יש בה דוברי עברית?).

ח. שירותי ערך מוסף רחבי פס: בכללם, שירותי DRP\BCP (התאוששות מאסון \ המשכיות עסקית), שירותי אבטחה, שירותי ניטור וניהול רשתות, שירותי VPN נייח ונייד ועוד. הכיוון הוא של One Stop Shop לכל שירותי התקשורת אצל ספק התקשורת.

IP CENTREX – כיוון התפתחות השוק

הכיוון הברור הוא: מעבר לענן, גם של שירותי התקשורת. לספקי תקשורת יש שם טוב באספקת השירותים שלהם בכל רובדי התקשורת: נייחת, ניידת, פס רחב וכיו"ב. לכן, ארגונים ברמת ה- SME וה- SMB יכולים לסמוך על השם הזה ולהעביר אליהם שירותים, בתחילה כשירותים וירטואליים, כמו דוא"ל, אבטחה ויישומים דומים, ובהמשך את כל השירותים.

אולם, ארגונים גדולים לא מעוניינים שספק התקשורת להם ינהל להם גם את היישומים העסקיים. הם רואים בספק התקשורת עסק המשמש כספק תקשורת בלבד, ולא מעוניינים להגדיל את התלות בשירותיו. ארגונים גדולים, אם הם הולכים לווירטואליזציה ולשירותי ענן, מדברים עם: HP, IBM, מיקרוסופט, סיסקו, VMware , EMC, אוויה ואחרים, שמתמחים בתחום, ולא פונים לספקי התקשורת כספק מרכזי של שירותים אלו.

מכאן, שתהיה סגמנטציה בשוק, כאשר ארגונים גדולים יעבור לעננים פרטיים ומעורבים, שייבנו ע"י חברות מתמחות בתחום, בעוד שעסקים קטנים עד בינוניים יעברו לעננים ציבוריים, בעיקר אצל ספקי התקשורת.

תקשורת כשירות היא דבר שכבר קיים אצל ספקים לא מעטים, וזה חלק עיקרי ב- UCC (Unified Communications & Collaboration). מכנים זאת בעולם ה- ICT בשם SaaS (Software as a Service). זה עדיין לא ממש 'ענן', כי הספקים עדיין לא שם. צריך פלטפורמות מתאימות ומודלים עסקיים כדי שזה יקרה. כיום, שירותי SaaS הם של אחד לאחד (ספק ושרת אחד מול לקוח אחד, דוגמת ה- IP Centrex). אין פלטפורמות של אחד לרבים, שהן הבסיס ל'ענן'. בתחום ה- SME השירות ייכנס יותר מהר, ובארגונים גדולים השירות יכנס יותר לאט. תחום הווירטואליזציה כבר קיים בארגונים ובעסקים רבים, ויש ספקים של שירותים וירטואליים גם בתחום התקשורת מזה שנים. אבל, ארגונים מוכנים לקחת שירותים וירטואליים מאוד מסוימים, בעיקר שירותי דוא"ל, Office וסביבת תיאום יומנים, לשרתים על בסיס תוכנות של מיקרוסופט. אולם, מעטים מוכנים להעביר את שירותי התקשורת שלהם ל'ענן', או את המערכות הקריטיות שלהם לשם. הארגונים רוצים קודם כל לדעת כיצד הווירטואליזציה, שהיא שלב לפני ה'ענן', משפיעה על חווית המשתמש בארגון, כיצד היא משפיעה על התעבורה בארגון, וכמובן: מה יצא להם מזה. אם יש ארגון, שיש בו הרבה שלוחות או ביזור גיאוגרפי ובינלאומי, יש סיכויים יותר טובים שארגון כזה יבחן פתרונות של וירטואליזציה ו'ענן'.

לדעת גרטנר, זה תהליך שיתפתח מאוד מהר בחמש השנים הקרובות. יש כאן הזדמנות יפה להצליח. זאת, משום שהעולם הארגוני והעסקי הולך להיות נייד. אנשים רוצים לעבוד מכל מקום, מהבית, מהדרך, מכל מדינה, בכל כלי תקשורת. זה דבר טוב לאנשים עצמם ולארגונים שבהם הם עובדים. עבודה מרחוק כוללת שינוי הרגלי הניהול בעסקים. המנהלים צריכים להתרגל, שהעובדים לא יושבים מולם או בסביבת הפיקוח האישית שלהם. לכן, יישומים ושירותי תקשורת יהפכו לווירטואליים וחלקם הגדול יעבור ל'ענן'. בגרטנר רואים, שיישומי UCC הולכים לכיוון של CEBT = Communication-Enable Business Processes. בכיוון הזה ניתן להציג יתרון לארגון בתחומים שלא היה לו קודם. מי שהולך ל- UCC רוצה להפוך את הכל ל- Commodity, כדי לא להסתבך בתלות בספק אחד. אנחנו עדיין לא שם. יש כאן תחילה של מעבר ל- Commodity ביישומי UCC בודדים כמו למשל ה- Call Manager. אבל, בתחום הזה יש יישומים רבים. כך, שיש ללכת עוד דרך ארוכה עד שהכול ישתלב, יהיה תקני ויענה לצרכים של הארגונים. ברור שהקול יהפוך לאפליקציה לכל דבר. מדובר בשינוי מאוד משמעותי בשוק. משלבים את הקול כאפליקציה אחת מני רבים בתוך מגוון האפליקציות של ה- UCC, ומעבירים את הקול לאפליקציה וירטואלית ול'ענן' מחשובי. זו 'רעידת אדמה' של ממש בשוק התקשורת, והיא כבר כאן.

IP CENTREX – שורה תחתונה:

עסקים וארגונים צריכים לבחון מעבר לשירותי תקשורת מנוהלים בענן. זה כיוון ההתפתחות של השוק, ובחירה בכל פתרון אחר היא טעות עסקית, תעלה לעסק ביוקר לאורך שנים ותלכוד אותו אצל ספק  אחד ללא כל יכולת התניידות.